הרב עובדיה יוסף ב-2006. צילם יונתן מיכאלי, ויקיפדיה.
בעקבות פטירתו של הרב עובדיה יוסף אנו מביאים את אחת הפסיקות המרכזיות שלו: ההכרה ביהדותם של בני קהילת "ביתא ישראל" באתיופיה.
ב-15 באוקטובר 1972 נבחר הרב עובדיה יוסף, רב העיר תל אביב, לרב הראשי הספרדי למדינת ישראל – הראשון לציון. לצדו נבחר הרב שלמה גורן לרב הראשי האשכנזי. זמן מה לאחר מכן הוכתר הרב עובדיה יוסף לתפקידו החדש. ראו סרט על הכתרתו לרב הספרדי הראשי לעיר תל אביב ב-17 ביוני 1969.
אחד העניינים בהם דן הרב יוסף בראשית ימיו כרב ראשי היה שאלת יהדותם של בני קהילת ביתא ישראל באתיופיה ("הפלשים"). בתשובה לפנייתו של רס"ר עובדיה חזי (2012-1922), מזכיר הוועד הישראלי למען הפלשים, כתב הרב יוסף: "אלו הפלשים בלי ספק הם משבט דן... לאחר שמנהיגי הפלשים פנו אליי בבקשה להתחבר עם אחינו בית ישראל ברוח התורה וההלכה... בטוחני שמוסדות הממשלה והסוכנות היהודית, וארגונים בישראל ובתפוצות יסייעו לנו כמיטב יכולתם במשימה קדושה זו". המכתב נכתב בכתב ידו של הרב יוסף על נייר מכתבים רשמי של הרב הראשי עובדיה יוסף ונחתם בחותמת שלו. למכתב המלא מ-9 בפברואר 1973 מתיק א-114/11 בארכיון המדינה ראו:
פסיקתו של הרב עובדיה יוסף שימשה בסיס לשינוי מדיניות ממשלת ישראל שהחליטה להעלות את יהודי אתיופיה לישראל.