מצודות הטגארט נבנו בארץ ישראל בשנים 1936-39, כחלק מן הלחימה בטרור של המרד הערבי. יוזם הרעיון היה סר צ'רלס טגארט, מפקד משטרת הודו לשעבר. טגארט שנלחם בטרור במדינת בנגל במזרח הודו בשנות ה 20' של המאה הקודמת הוזמן ע"י ממשלת המנדט לייעץ לה בלחימה נגד המרד הערבי. על פי המלצתו, הוקמו סדרה של מצודות משטרה בכל רחבי הארץ, ששימשו עמדות מוגנות היטב ובסיס לדיכוי המרד ומניעת הסתננות של לוחמי ערבים מסוריה ולבנון לארץ ישראל (וכן משרדים למחלקות ממשלת המנדט השונות באזורים שנחשבו לא בטוחים). כמו כן, פעל טגרט לחיזוק מחלקת החקירות הפליליות (CIDה – אותה הזכרנו בפוסט קודם), ייבא כלבי דוברמן לארץ לפעילויות משטרה והציע להקים יחידות רכובות מורכבות מבריטים וערבים לשיטור הארץ. טגארט הכניס לשימוש שיטות חקירה שהנהיג בהודו, שכללו עינויים קשים. (הנה ספרו הסרוק לאינטרנט של פרופסור גד קרויזר מאוניברסיטת בר אילן - הטיגארטים -הקמת מצודות המשטרה הבריטית בארץ ישראל 1938 -1943, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל,2011, המפרט את שליחותו של טגארט ובניית המצודות)
חלק ממצודות טגארט היו מוקד ללחימה עזה במלחמת העצמאות – הידועות מכולן היו מצודת נבי יושע (או מצודת כ"ח – על שם 28 חללי צה"ל שנפלו בניסיונות לכבשה), מצודת לטרון, ומצודת עיראק-סוודיאן (כיום מצודת יואב) "המפלצת" שנכבשה לאחר 8 ניסיונות.
כיום משמשות המצודות אתרי הנצחה (מצודת יואב– אתר הנצחה לחטיבת גבעתי, לטרון – מוזיאון השריון ואתר ההנצחה של החייל), בתי כלא (ככלא מגידו – שם הוחזק אדולף אייכמןוכלא 6 הצה"לי) ותחנות משטרה שונות. חלק מן המבצרים נטושים. אחד ממבצרי טגארט שעברו לרשות הרשות הפלשתינית הפך להיות ה"מוקטעה"הידועה ברמאללה. גם בניני המשטרה האחרות הפכו להיות מרכזי השלטון הפלשתיני. במהלך "מבצע חומת מגן" במאי 2002 פוצצה מצודת טגארט ששימשה את משטרת חברון.
כיום משמשות המצודות אתרי הנצחה (מצודת יואב– אתר הנצחה לחטיבת גבעתי, לטרון – מוזיאון השריון ואתר ההנצחה של החייל), בתי כלא (ככלא מגידו – שם הוחזק אדולף אייכמןוכלא 6 הצה"לי) ותחנות משטרה שונות. חלק מן המבצרים נטושים. אחד ממבצרי טגארט שעברו לרשות הרשות הפלשתינית הפך להיות ה"מוקטעה"הידועה ברמאללה. גם בניני המשטרה האחרות הפכו להיות מרכזי השלטון הפלשתיני. במהלך "מבצע חומת מגן" במאי 2002 פוצצה מצודת טגארט ששימשה את משטרת חברון.
![]() |
עיראק סוודיאן לאחר כיבושה ע"י צה"ל (ויקישיתוף) |
![]() |
מצודת כ"ח (ויקישיתוף) |
![]() |
מצודת יואב כיום - חורי הכדורים מ 1948 בולטים לעין (ויקישיתוף) |
![]() |
מצודת טיגרט בסאסא (ויקישיתוף) |
![]() |
מצודת לטרון ומוזיאון השריון כיום (ויקישיתוף) |
מה שפחות ידוע על טגארט היא העובדה כי הוא זה שתכנן את בניין הפנימייה של "בית חינוך עיוורים" בירושלים. עפ"י דויד קרויאנקר, ההיסטוריון של האדריכלות בירושלים (בספר שאיני זוכר את שמו), התכנון היה שמרני מאוד אך ניכרה בו הבנה עמוקה לצרכי העיוורים ותוכנן כדי להקל על העיוורים ותנועתם בבניין. לא ברור מתי תכנן טגארט את הבניין מאחר ובזמן בניית הבניין הראשוני של בית חינוך עיוורים (1935) הוא היה חבר במועצת המדינה (הבריטית) של הודו. אולי אחד הקוראים של הבלוג יוכל להאיר את עניינו בנידון.
![]() |
בניין בית חינוך עיוורים ב 1935, בעת ביקור הנציב העליון ווקופ (ויקישיתוף) |