שירו של אריק איינשטיין "פראג", ששורה ממנו מובאת בכותרת, היה אחד מן הביטויים לזעם הרב שפקד את העולם המערבי, וישראל בכלל זה, משנודע על הפלישה של ברית המועצות לצ'כוסלובקיה.
ב-21 באוגוסט 1968 פלשו כוחות צבא של ברית המועצות ומדינות נוספות בברית ורשה לצ'כוסלובקיה, ורמסו ברגל גסה את ניסיונותיה של המדינה הצ'כוסלובקית בהנהגתו של אלכסנדר דובצ'ק להנהיג רפורמות שיעניקו לעמה יותר חרות אישית ופוליטית, במה שנודע בשם "האביב של פראג". הפלישה לפראג עוררה התרגשות גדולה בישראל שבה חיים רבים מיוצאי צ'כוסלובקיה, ואשר עמדה באותן השנים בעימות צבאי עם מדינות ערב שזכו לסיוע צבאי ומדיני רחב מצדה של ברית המועצות.
Image may be NSFW. Clik here to view. ![]() |
קריקטורה נגד הפלישה הסובייטית ב-1968, המזכירה את שחרור צ'כוסולובקיה מידי הנאצים על ידי ברית המועצות ב-1945 (מתוך הערך 'האביב של פראג' בויקיפדיה) |
לרגל מלאת 45 שנה לפלישה הסובייטית לפראג, מפרסם ארכיון המדינה קובץ תעודותשעוסקות בתגובות בישראל ובעולם לאירועים בצ'כוסלובקיה. בקובץ 39 תעודות ובעיקר חילופי מברקים בין משרד החוץ בירושלים לנציגויות ישראל בעולם בעניין הפלישה הסובייטית לפראג ותוצאותיה. במברקים חילופי הערכות על המצב בצ'כוסלובקיה לפני הפלישה, ובהן הערכות שברית המועצות לא תפלוש לשטחה. בהמשך מובאים תיאורים של המצב במדינה הצ'כוסלובקית והערכות לאן מועדות פניה לאחר הפלישה. נציגויות ישראל ברחבי העולם שולחות סקירות על התגובות בעולם לפלישה ועל השפעתה על המערכת הבינלאומית ועל המלחמה הקרה בין שתי מעצמות העל.
מטבע הדברים תופס גם נושא יהודי צ'כוסלובקיה מקום בתכתובת. את הפרסום נועלת ישיבת ממשלת ישראל שדנה בצורך להיערך בדחיפות לקליטת יהודי צ'כוסלובקיה, ואף את יהודי רומניה שנדמתה באותם הימים כמדינה הבאה שאליה תפלוש ברית המועצות.