שרת החוץ גולדה מאיר, יולי 1956. צילם משה פרידן, לשכת העיתונות הממשלתית
ב-20 ביוני 1956 החליפה גולדה מאירסון את משה שרת בתפקיד שרת החוץ וב-23 ביולי היא עִברתה את שמה לגולדה מאיר. ב-4 ביולי 1956, יום העצמאות ה-180 של ארצות הברית, פנתה גולדה מאירסון במכתב אל מזכיר המדינה האמריקני ג'ון פוסטר דאלס(ארכיון המדינה, חצ-2462/2).
בדרך כלל שלחו מנהיגי ישראל ברכות למנהיגי ארצות הברית לרגל ה-4 ביולי שנשאו אופי של מכתב ברכה ונימוסין. אולם הפעם ניצלה גולדה מאיר את התאריך החגיגי כדי לפנות בבקשה אל האמריקנים בנושא שנראה בעיניה חיוני לביטחון ישראל. נראה שגולדה המתינה במיוחד ליום החגיגי המיוחד הזה כדי לצייד במכתב את שגריר ישראל בוושינגטון אבא אבן, ששהה בישראל להתייעצויות. לצד ברכות ואזכור ילדותה בארצות הברית פנתה גולדה לדאלס כדי שיפעל לשינוי מדיניות מכירות הנשק של ארצות הברית לישראל. מאז קמה ישראל הגביל הממשל האמריקני את הרכש הישראלי בארצות הברית לכלי נשק מיושנים ו\או הגנתיים. אולם גולדה טענה שעסקת הנשק המצרית-צ'כוסלובקיתמספטמבר 1955 ועסקת הנשק הסורית-צ'כוסלובקית מחייבות את הממשל האמריקני לשנות את מדיניותו.
ב-10 ביולי מסר אבן את מכתבה של גולדה לדאלס ודיווח לגולדה על דבריו במעמד זה ועל תשובתו של דאלס (ברוך גלעד [עורך], תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל, 11, ירושלים: ארכיון המדינה תשס"ח, עמ' 549-546).
פנייתה של גולדה לא הועילה. הממשל האמריקני סירב למכור נשק איכותי לישראל עד לשנות ה-60 ובינתיים הסתמכה ישראל בעיקר על נשק צרפתי.
ביקור דאלס בישראל, 13 במאי 1953. מימין: מזכיר המדינה ג'ון פוסטר דאלס, מנהל הסוכנות לביטחון הדדי הרולד סטאסן ושר החוץ משה שרת. ארכיון המדינה