"סיפורה של הדיפלומטיה הישראלית הוא כעין אריג דק שעל גביו רקומות תולדותיה של מדינת ישראל משחר הציונות ועד ימינו אלה. בימי מצוקה וסער, בפרוץ מלחמה ובעתות שלום ידעה ישראל לנצל את הדיפלומטיה לעיצוב המציאות על פי צרכיה ולהפיכת משברים להזדמנויות. אם נעמיק מעט בחיפוש אחר שורשי האירועים שעיצבו את ההיסטוריה שלנו נגלה רמזים רבים לאותה פעילות שקטה, לעתים סמויה מן העין, שהיא מקצוע ואמנות כאחד. לצדה ייחשפו גם סיפוריהם של הדיפלומטים הישראלים - גברים ונשים שלמדו את רזיה של אמנות זו ועשאוה למכשיר רב עצמה, גם אם השפעתו ניכרת לפעמים רק בחלוף שנים"
במלים אילו נפתחה בשבוע שעבר במשרד החוץ התערוכה שליוותה את הכנס השנתי של האגודה הישראלית לדיפלומטיה. הכנס התקיים ב-29 בנובמבר, היום בו קיבלה העצרת הכללית של האו"ם, 68 שנים קודם לכן, את ההחלטה לחלק את ארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית בצד מדינה ערבית.
את התערוכה הפיקו בשיתוף פעולה ארכיון המדינה, האגודה הישראלית לדיפלומטיה ומשרד החוץ תחת הכותרת: "הגלוי והנסתר – דיפלומטיה מעצבת מציאות".התערוכה סוקרת, באמצעות מסמכים מקוריים ומבחר תמונות, 100 שנים של דיפלומטיה, חשאית וגלויה, החל מהצהרת בלפור ועד ימינו ומחולקת לשמונה שערים:
-הדיפלומטיה הציונית עד קום המדינה
- ביסוס היחסים עם העולם בשנים 1948 – 1965
- ממלחמת ששת הימים ועד הסכם השלום עם מצרים, 1967 –1979
- דיפלומטיה בשירות העלייה
- יחסים עם העולם המתפתח
- דיפלומטיה בצל איום
- סדר עולמי חדש בשנות ה-90
- הדיפלומטיה הישראלית בעתיד
 |
| מתוך התערוכה בבניין משרד החוץ |
המסמכים המוצגים בתערוכה מבוססים בעיקר על אוספי ארכיון המדינה ומשרד החוץ אך גם על מספר מסמכים מהארכיון הציוני ומארכיונים נוספים וכן מציגה התערוכה תמונות מאוסף לשכת העיתונות הממשלתית. כאן ניתן טעימה קטנה מהתעודות המוצגות בשער השני - ביסוס יחסים עם העולם.
ארצות הברית הכירה בישראל שעות ספורות לאחר הכרזת העצמאות. זמן קצר אחריה הכירה בישראל גם ברית המועצות:
ארצות הברית הכירה בישראל שעות ספורות לאחר הכרזת העצמאות. זמן קצר אחריה הכירה בישראל גם ברית המועצות:
 |
| מלון גת רימון בתל-אביב, צילם: הוגו מנדלסון, אוסף לע"מ |
 |
נציגויות ארצות הברית וברית המועצות שכנו ב-1948 באותו מבנה |
 | ||||
| פתק שנתן לצירה במוסקבה גולדה מאירסון יהודי בן המקום המבקש לשמוע את קול ציון לגולה, שאול רחבי מדינת ישראל פעלה להרחבת מעגל המדינות המכירות בה ולקבלתה כחברה באו"ם. התוצאות של מאמצים אלה ניכרים במסמכים שלהלן:
בראשית שנות הששים החל תהליך של התקרבות בין ארצות הברית לישראל. ביוני 1964 ערך ראש הממשלה לוי אשכול ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלה ישראלי בארצות הברית. בעקבותיו נחתם ב-1965 מזכר הבנות סודי בין שתי המדינות, שהיה ביטוי בולט ראשון ליחסי הקרבה שנמשכים עד ימינו. באותן שנים הגבירה ישראל את פעילותה הדיפלומטית להידוק היחסים עם מדינות מפתח באירופה ובאגן הים התיכון, ובכללן: צרפת, גרמניה, טורקיה ואיראן. כמו כן החלה ישראל אז לרקום עם הותיקן יחסים שנתפסו כמפתח להשפעה על העולם הקתולי : |
 | ||||
"ישראל היא ידידתנו ובת בריתנו" : ראש הממשלה ד'בן גוריון עם נשיא צרפת ש'דה-גול בעת ביקורו בפאריס, ספטמבר 1962, אוסף יצחק נבון, ארכיון המדינה
|
בכנס, שהתקיים במשרד החוץ, הוענק לראשונה פרס על פעילות דיפלומטית. הפעם ניתן הפרס לנשיא לשעבר, שמעון פרס, ששיתף את באי הכנס בחוויותיו ותובנותיו שצמחו מתוך מגוון משימותיו לאורך שנות פעילותו הדיפלומטית בשרות המדינה.
 |
| הנשיא לשעבר שמעון פרס גוזר את הסרט בפתיחת התערוכה |
 |
| הנשיא לשעבר שמעון פרס מדבר בפתיחת התערוכה |
התערוכה תוצג בחודשים הקרובים במשרד החוץ עד לכנס השגרירים השנתי ולאחר מכן תנדוד ככל הנראה בנציגויות ישראל ברחבי העולם.
לדף הפייסבוק של האגודה של האגודה הישראלית לדיפלומטיה: