לפני כשבוע נפטר אורי אורבךז"ל (1960 – 2015), שכיהן בשנתיים האחרונות כשר לענייני גמלאים מטעם מפלגת "הבית היהודי" (המפד"ל החדשה), אך עוד לפני כניסתו לחיים הפוליטיים התפרסם בציבור כאחד מאנשי התקשורת הבולטים בציבור הדתי לאומי וכמוביל דרך עבור עיתונאים דתיים צעירים שהשתלבו בתחום התקשורת בהשפעתו ובהדרכתו. לזכרו אנו מעלים פרסום הכולל מכתב שכתב לראש-הממשלה יצחק שמירב-1987 אשר קשור לתחום הכתיבה לילדים, שהייתה פן פחות מוכר בדמותו הציבורית. פעילותו העיתונאית של אורבך כללה בין השאר עריכה וכתיבה של מדורים סאטיריים בירחון "נקודה"וכתיבת טורים פובליציסטים, כאשר הפעילות התקשורתית שהייתה הגורם המרכזי להפיכתו למוכר לציבור הרחב הייתה הגשת התכנית הרדיו "המילה האחרונה"ב"גלי צה"ל", שבה התבלט אורבך כאיש תקשורת דעתן, שנון ובעל חוש הומור.
.jpg) |
| ח"כ אורי אורבך, 19.4.2010, הצלם - יעקב גולן, מתוך Wikimedia Commons (בהתאם לרשיון CC-By-SA 3O) |
במקביל לכל הפעילויות האלה עסק אורבך גם בכתיבה לילדים שהבליטה את הצד הרך והרגיש יותר באישיותו. כתיבה זו כללה פרסום של חמישה עשר ספרי סיפורים ושירים הומוריסטיים לילדים וכן כתיבה עיתונאית לילדים. ב-1987 ייסד אורבך את עיתון הילדים "אותיות",שפנהבעיקר לציבור הדתי-לאומי,והיה העורך הראשון שלו. במסגרת עריכת "אותיות"שיתף אורבך פעולה עם הקומיקסאי והמאייר שי צ'רקה, שפרסם בעיתון סיפורי קומיקס שנגעו ברובם בענייני מסורת והיסטוריה יהודית. בשנת 1988, לקראת מלאת 40 שנה למדינת ישראל, יזם אורבך פרוייקט של הכנת כרזה, שנשאה את הכותרת "40 כחול-לבן" (תעודה מס' 1) המובאת כאן. כרזה זו שעוצבה על-ידי צ'רקה וצוות העיתון הורכבה מ-40 מדבקות שהציגו באופן הומוריסטי אירועים מתולדות המדינה שנה אחר שנה, שצורפו לגליונות העיתון, נאספו על-ידי הילדים והודבקו לכרזה.
 |
| הפוסטר 40 כחול לבן שעוצב על-ידי הצייר שי צ'רקה, 1988, צולם עלי-ידי רפי פריימן, באדיבות שי צ'רקה |
כעשרה ימים לפני יום העצמאות תשמ"ח, ב-13.4.1988 כתב אורי אורבך מכתב לראש-הממשלה יצחק שמיר (תעודה מס' 2). המכתב הנמצא בארכיון המדינה בתיקי לשכת ראש-הממשלה יצחק שמיר (בתיק שסימולו גל-23975/40). וכך כתב אורבך: "מטרת המבצע היא להציג בפני הילדים והנוער את תולדות המדינה באופן מרתק ומשעשע. הילדים אוספים מדבקה אחר מדבקה עד להשלמתה של הכרזה. במהלך האיסוף ובסופו זוכים האוספים לפרסים, אולם הפרס העיקרי הוא כרזת-קיר מרהיבה, חינוכית ומהנה..."לאחר מכן הציג אורבך לראש-הממשלה את העיתון עצמו (שאותו לא הגדיר כעיתון דתי אלא "עיתון ברוח יהודית-ציונית") וביקש ממנו לפגוש משלחת של ילדים ומבוגרים הכותבים בעיתון ולקבל מהם את הכרזה. מכתב זה והפרויקט המוצג בו ממחישים את החיבור של אורי אורבך לעולמם של הילדים ואת היכולת לפנות אליהם "בגובה העיניים"ולעורר בקרבם עניין בנושאים היסטוריים ופוליטיים "גבוהים"וכן את הכבוד שרחש לילדים שכתבו בעיתון שבא לידי ביטוי בבקשתו להפגישם עם ראש-הממשלה במילים: "משלחת משותפת של נציגים ילדים ומבוגרים" (בסדר זה).
בסופו של דבר, הוביל מכתב זה לפגישה שהתקיימה בין ראש-הממשלה שמיר לבין משלחת מטעם עיתון "אותיות". הפגישה תועדה ב"אותיות"בכתבה מטעם ישי קון בגליון 24, 20.5.1988 (תעודה מס' 3) , אולם לא ידוע לנו אם אורבך עצמו השתתף בה. כותב הכתבה, ישי קור, הוא אחד מהעיתונאים-ילדים שהשתתפו בפגישה וגם בנו של אבשלום קור ושל זהבה קור שהייתה במשך שנים כותבת וחברת מערכת "אותיות".
* תודה לשי צ'רקה על צילומי הכרזה והכתבה ב"אותיות"ששלח לנו ולצלם רפי פריימן שצילם את הכרזה.
.jpg) |
| ח"כ אורי אורבך במליאת הכנסת מהלך טקס ההשבעה של הממשלה ה-32, 31.3.2009, הצלם - עמוס בן-גוריון (מתוך אוסף התצלומים של לשכת העיתונות הממשלתית) |
* תודה לשי צ'רקה על צילומי הכרזה והכתבה ב"אותיות"ששלח לנו ולצלם רפי פריימן שצילם את הכרזה.