לוי אשכול נואם בטקס קבלת תפקיד שר הביטחון ודוד בן-גוריון יושב לצדו. הקרייה, תל אביב, 28 ביוני 1963. צילם פריץ כהן, לשכת העיתונות הממשלתית
היום, 16 ביוני, מלאו 50 שנים להתפטרותו המפתיעה של דוד בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון. מאז 1935 עמד בן-גוריון בראש היישוב היהודי בארץ-ישראל בימי המנדט הבריטי. במאי 1948 הטיל בן-גוריון את מלוא כובד השפעתו כדי לשכנע את חברי מנהלת העם להכריז על הקמת מדינת ישראל, והוא נחשב מאז לאב המייסד של המדינה. ב-15 השנים הראשונות לקיומה עמד בן-גוריון בהנהגת המדינה כראש ממשלה (למעט 20 חודשים בהם כיהן משה שרת) וכשר הביטחון (למעט 13 חודשים בהם כיהן פנחס לבון).
ב-16 ביוני 1963 כתב בן-גוריון ביומנו: "החלטתי סופית לפרוש מהממשלה ולהודיע זאת הבוקר לחברי הממשלה". הוא סיפר זאת למנהל לשכתו יצחק נבון ולפי עצתו הסכים להודיע על כך ל"חברינו" (שרי מפא"י) חצי שעה לפני הישיבה. שרי מפא"י התנגדו לכך - אך בן-גוריון נותר בשלו. בסיום ישיבת הממשלה הודיע בן-גוריון לממשלה על כוונתו להתפטר. לאחר ישיבת הממשלה יצאו כל חבריה אל בית הנשיא זלמן שזר. באותו יום הזמין הנשיא שזר שרק לאחרונה נכנס לתפקידו את חברי הממשלה לארוחת צהריים. בתום הארוחה מסר בן-גוריון לשזר מכתב התפטרות קצר: "לכבוד נשיא המדינה. אני מתכבד להגיש לך התפטרותי מהממשלה. בכבוד ובהוקרה, ד. בן-גוריון".
באותה עת היה ברור לכול: לבן-גוריון, לראשי מפא"י ולמנהיגי שאר המפלגות, ששר האוצר לוי אשכול הוא שיקבל עתה את המושכות ויכהן כראש ממשלה. אולם היו רבים שחששו מהתפטרותו של בן-גוריון. המשוררת אנדה עמיר-פינקרפלדששהתה באותו יום בניירובי שבקניה מיהרה לשלוח מכתב מלא חששות לבן-גוריון (ארכיון בן-גוריון) . שלושה שבועות מאוחר יותר, אחרי שלוי אשכול נבחר לראש הממשלה ושר הביטחון, השיב לה בן-גוריוןוהביע ביטחון מלא באשכול.
הפרסום שהעלינובאתר האינטרנט של ארכיון המדינה דן בפרישתו של דוד בן-גוריון ובבחירתו של לוי אשכול לראש הממשלה ושר הביטחון. זהו המשך לפרסום "מעשה מרכבה - 'מועדון הארבע' (הקמת הממשלה 1961)".