בעבר העלנו פוסטים שונים מתוך ארכיונו העשיר והמגווןשל נשיא המדינה השני, יצחק בן צבי – תמונות ממלחמת העולם הראשונה, מכתבים מגיסתו של בן צבי, שלומית קלוגאי לרחל המשוררתהיו כמה מן הבולטים.
פריט נוסף, ומעניין לא פחות, הוא התמונה הבאה, שנמצאה באוסף . זוהי רה-פרודוקציה של תמונה גדולה יותר ושמה "הבגידה בקוזקים בלינץ" (Betrayal of Cossacks at Lienz).
בתמונה נראים חיילים בריטים (סקוטים – לפי הכומתה על ראשיהם, הקרויה Tam o' Shanter) מכים קבוצה של אזרחים – גברים, נשים וילדים – וכן לובשי מדים לא חמושים ומכריחים אותם לעלות על משאיות. בקדמת התמונה מצד שמאל כרזה ועליה כיתוב "עדיף למות כאן מלהישלח לבריה"מ" (תרגום שלי).
זוהי תמונה של אירוע שארע באוסטריה ב 28 במאי 1945 (קצת יותר משבועיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה באירופה) ובו גירש הצבא הבריטי 32 אלף קוזקים, שמוצאם מבריה"מ לידי השלטונות הסובייטים. הגירוש התבצע כחלק מן ההסכמים שנחתמו בין בעלות הברית (בעיקר ארה"ב ובריטניה) לבין בריה"מ בוועידת טהרן (סוף נובמבר 1943) וועידת יאלטה (פברואר 1945), ובהם הוסכם להשיב לביתם את כל אזרחי בריה"מ שגורשו ע"י הנאצים לשטחים בשליטתם. מנהיגי הקוזקים, הגנרלים קרסנוב, שוקרוואחרים וכן הגנרל הגרמני פון פאנוויץ, שסייע בהקמת יחידות הקוזקים בצבא הגרמני, הוצאו להורג ואלפי קוזקים גורשו לסיביר למחנות עבודה.
הייחוד בתמונה זו, הוא המען שלה – נשלחה לנשיא יצחק בן צבי, נשיא מדינת ישראל . שולחי התמונה, להערכת עובד בארכיון (שתרגם מרוסית הכיתוב מאחורי התמונה) אולי סברו כי ימצאו הבנה במדינה אנטי קומוניסטית כישראל.
הבחירה מוזרה, בלשון המעטה. ההיסטוריה המשותפת ליהודים ולקוזקים היא היסטוריה עקובה מדם ורצופה בשנאה. זכורות פרעות ת"ח-ת"ט – מסע רצח שיטתי של יהודי אוקראינה ופולין במהלך מרד בוגדן חמלניצקי 1648-9 – בה טבחו הקוזקים יותר מ 300 אלף יהודים. אירוע זה, ופרעות רבות בהם השתתפו הקוזקים במעשי טבח והתעללות באוכלוסייה היהודית ברוסיה, יצרו את דמות הקוזאק המרושע, צמא הדם והרצחני. בן צבי עצמוארגן יחידה להגנה עצמית בפולטבה, עיר הולדתו ברוסיה, מפני פרעות אפשריות – פרעות בהן הקוזקים היו משתתפים תדירים. במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובמלחמת האזרחים ברוסיההתבלטו הקוזקים באכזריותם כלפי היהודים. יש לציין כי בין הקוזקים בתמונה, נראים בשורה הראשונה שלושה קוזקים לבושים במדי הוורמאכט הגרמני. כל זאת משום שהקוזקים שגורשו מלינץ לידי הסובייטים, השתייכו לקורפוס הקוזקים ה 15 של הוורמאכט, יחידה שהתפרסמה במעשי זוועה שביצעו נגד אוכלוסייה אזרחית ביוגוסלביה ובצפונה של איטליה. בקישור זה, פירוט רב יותר על רוסים משתפי פעולה עם הנאצים, מתוך אתר על הכוחות המזוינים הגרמנים במלחמת העולם השנייה.
מאידך, לקוזק היה גם דימוי רומנטי – בספרו קוזק ובדווימתאר ההיסטוריון ישראל ברטל תפיסה שרווחה בין עולי העלייה השנייה של הקוזק כאדם חופשי, המגן על אדמתו ומגן עליה מתוך ישובים של לוחמים- איכרים עצמאיים. כפי שכתב "במילים אחרות, הלוחם הארץ-ישראלי המקומי "תורגם" בתודעת העולים ממזרח אירופה לאויב המפחיד ביותר שידע הזיכרון הקולקטיבי היהודי מאז הטבח הנורא של 1648-1649 (גזירת ת"ח-ת"ט). והנה אויב זה, שכל מהותו הייתה ניגודה המוחלט של החברה היהודית המסורתית, היה למשאת נפשם של השומרים הצעירים!" (ישראל ברטל, קוזקובדווי: "עם" ו"ארץ" בלאומיות היהודית, עם עובד 2007. עמ' 77) ידועים גם שירים רבים, מתורגמים מרוסית, המספרים על עלילות הקוזקים – "על גדות הדנייפר", "על ערבות הדון" ואחרים. אפילו ישנו ריקוד חסידי - 'האָפּ-קאַזאַק' של חסידי חב"ד.
לא נראה ששולחי התמונה לנשיא בן צבי זכו למענה כלשהו. ב 1958, רק קצת יותר מעשור אחרי השואה, לא היה כנראה מקום לדו-שיח בין קוזקים ליהודים על פיוס כלשהו. כיום ישנם סימנים לניסיונות קוזקים למצוא שפה משותפת עם יהודיםברוסיה.