פיסת נייר קטנה שמכילה מידע חשוב - פתקים בארכיון המדינה

פרוטוקולים של ישיבות ממשלה וגופים בכירים אחרים, מהווים תיעוד רב חשיבות למבקשים לחקור את נפלאות ההיסטוריה. אולם האם הפרוטוקולים לבדם משקפים בפני המעיין את כל מה שהתרחש ונאמר במהלך הישיבות? כנראה שלא. מסתבר שמנהיגים מרבים להשתמש בפתקים כדי להעביר מסרים לעמיתיהם במהלך הישיבות, וכי יש בפתקים אלו לעתים מידע חשוב להשלמת התמונה. במילון העברי מוגדר המונח פתק כ"פיסת נייר קטנה שכתבו עליה משהו "- פיסת הנייר אמנם קטנה, אולם כשמדובר בחילופי פתקים בין נושאי משרות שלטון בכירות ביותר, ה"משהו"לפעמים לא קטן כלל וכלל מבחינת חשיבותו.
יש להניח שרבים מן הפתקים האלו לא נשמרו ולא תויקו, ומכאן שלא הגיעו לארכיונים. אבל בלשכתה של ראש הממשלה גולדה מאיר היה מי שאסף את הפתקים שנשלחו אליה בשעות הישיבות, ואף טרח להקליד את תוכנם כדי להקל על הקורא בהם. בארכיון המדינה נמצא אפוא תיק שלם ובו הפתקים שנשלחו אל גולדה. עיון בתיק מלמד שהפתקים שמשו את מנהיגי ישראל כדי להדגיש משהו ששכחו לומר במהלך הדיון,  כדי להעביר מסר דחוף שכלל אינו קשור לנושא שעל סדר היום, או לפעמים לעניינים אזוטריים של יום יום. הנה כמה דוגמאות:

שר הביטחון משה דיין היה מאלו שהרבו להשתמש בפתקים. ב-17 בינואר 1974, בשלבים האחרונים של ניסוח הסכם הפרדת הכוחות בין מצרים לישראל,  מסר מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר שדר בעל פה משליט מצרים סאדאת לראש הממשלה גולדה מאיר. השדר היה ראשוני והיסטורי ביחסים בין שתי המדינות. דיין שלח פתק אל גולדה ובו דחק בה להשיב לסאדאת בשדר משלה, כפי שאכן עשתה. האם גולדה היססה והושפעה מדיין? קשה לדעת אבל פרט היסטורי מעניין בוודאי יש כאן.


ממשלת גולדה מאיר לא החליטה מעולם מה היא מדיניותה הרשמית בנוגע לגורל שטחי הגדה המערבית בהסכם שלום עתידי עם ירדן. אולם באופן לא רשמי התנהלה הממשלה בעניין הזה על פי מתווה "תכנית אלון"שיזם סגן ראש הממשלה יגאל אלון. בדיון שנערך שמע אלון דיבורים על היות נהר הירדן קו ההגנה המזרחי לפי תכניתו. הוא מיהר לשגר פתק אל גולדה ולהבהיר שאין כוונה לנהר  הירדן בלבד, אלא למערך שלם ומעובה.