טנק ישראלי פורץ לעמק איילון (אזור לטרון), 6.6.1967. צלם אילן ברונר, לע"מ
לפני ימים אחדים פנה אלינו תת אלוף במילואים אפרים לפידבשאלה: מתי שונה שמה של "הגדה המערבית"ל"יהודה ושומרון"? בעקבות זאת יצאנו למחקר קטן.
במהלך מלחמת ששת הימים כבש צה"ל את כל חלקה המערבי של ממלכת ירדן, החלק שנמצא ממערב לנהר הירדן ואשר שמו הרשמי בפי הירדנים היה "הגדה המערבית". האלוף במילואים חיים הרצוג מונה ב-7 ביוני 1967 ל"מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית המוחזק על ידי צה"ל" (ואז סיים את תפקידו כמסביר הלאומי ברדיו). שטח זה כלל אז גם את ירושלים המזרחית - לפני ההחלטה לאחד אותה עם ירושלים המערבית (28.6.1967). לאחר שבוע סיים הרצוג את תפקידו וסמכויותיו הועברו לאלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס.
אולם בקרב חלק מהישראלים הייתה אי-נוחות מהשימוש בשם "הגדה המערבית"שכן השם העיד על קבלת חוקיות השלטון הירדני באזור זה - אף שכמעט כל מדינות העולם סירבו להכיר דה-יורה בשלטון הירדני באותו אזור. עיון באתר "עיתונות יהודית היסטורית" (שאינו כולל את העיתונים "הארץ"ו"ידיעות אחרונות") מלמד שהחל מסוף אוגוסט 1967 החל לחדור לשיח הציבורי הביטוי "יהודה ושומרון", למשל מאמרשל חנה זמר ב"דבר"מ-8 בספטמבר. ב-27 בדצמבר 1967 דיווח "דבר"על מינוי של אל"מ רחביה ורדי ל"מפקד אזור יהודה ושומרון". בסך הכול מאז יוני 1967 ועד דצמבר 1967 הוזכר הביטוי "יהודה ושומרון" 22 פעמים ואילו הביטוי "הגדה המערבית"הוזכר 1,121 פעמים. במחצית הראשונה של 1968 השתנתה המגמה. אזכורי הביטוי "יהודה ושומרון"עלו ל-75 פעמים ואילו אזכורי "הגדה המערבית"ירדו ל-202 פעמים.
ב-5 בפברואר 1968 הציג ח"כ אליעזר שוסטק, חבר סיעת "המרכז החופשי, שדגלה אז ברעיון של "ארץ-ישראל השלמה", שאילתהבה מחה על השימוש בביטוי "הגדה המערבית"ולא "יהודה ושומרון"בפי שרי הממשלה ודובריה. אשכול השיב: "השם הרשמי לשימוש דוברי משרדי הממשלה ושלטונות צה"ל הוא 'יהודה ושומרון'. [...] קשה לי להיכנס למחקר היסטורי, [...] או להיכנס לגינקולוגיה - איך נולד השם 'הגדה המערבית'" ("דברי הכנסת" 50, עמ' 915-914). למחרת, בנאום לפני סטודנטים בבנייני האומה בירושלים, קבע שר הביטחוןמשה דיין: "אינני מעלה על הדעת שאפשר להוציא מתחום הזיקה של העם היהודי במולדתו את אותם החבלים של יהודה ושומרון שהיו ערש העם היהודי" ("דבר", 7.2.1968).
ד"ר חיים גבריהו, יושב ראש החברה לחקר המקרא ומי שעמד בזמנו בראש חוג התנ"ך בביתו של דוד בן-גוריון, ערער על השם "יהודה ושומרון"בטענה שמי שהעניק לאזור את השם שומרון הם האשורים ופנה אל דיין בהצעה לקרוא לאזור "יהודה ואפרים". בעקבות זאת פנה דייןב-23 במאי אל מזכירת הממשלה יעל עוזאיוביקש שהממשלה תדון בעניין (מסמך זה ושאר המסמכים שבפוסט זה לקוחים מתיק ג-6432/30). ככל הנראה אשכול לא התלהב לעלות את העניין לדיון במליאת הממשלה מחשש שדיון כזה יצית מחלוקת בין השרים. לפיכך הוא הורה לעוזאי להתייעץ עם רקטורהאוניברסיטה העברית פרופ'נתן רוטנשטרייךשהשיב שבכוונתו לדון בכך עם פרופ'בנימין מזר. ב-9 ביולי השיב רוטנשטרייך שמזר המליץ להשתמש במונח "יהודה ושומרון"משום שמי שהעניק לאזור את השם "שומרון"הוא המלך עמרי ועוזאי העבירהאת התשובה לדיין והוסיפה שהעניין יועבר לוועדת השמות הממשלתית. דיין הסכים להצעה להעביר את העניין לוועדת השמות הממשלתית ובלבד שהיא לא תעכב את החלטתה. יש לציין שהגאוגרף פרופ'דוד עמירןהתנגד אף הוא לשם "יהודה ואפרים"ופנה אל אשכולבעניין זה - תוך שהוא מתנצל בפני מנהל לשכתו אביעד יפהעל שהוא מטריד בזאת את ראש הממשלה.
בעקבות קבלת חוות דעתו של מזר פנתה עוזאי לד"ר אברהם בירןיושב ראש ועדת השמות הממשלתית. ב-22 ביולי 1968 השיב לה רכז הוועדה ראובן אלקלעישהוועדה קבעה שחבל הארץ ייקרא "יהודה ושומרון". עוזאי הפיצה את המידע לאביעד יפהולאל"מ שלמה גזיתמלשכת שר הביטחון. כמו כן הפיץ אלקלעיאת ההחלטה ללשכת העיתונות הממשלתית. גם העיתון "מעריב"דיווח על כךב-28 ביולי. ב-30 ביולי הודיע אביעד יפהליעל עוזאי שראש הממשלה אישר לפרסם את החלטת ועדת השמות. למחרת שלח יפה מכתב לפרופ'עמירן שבו דיווח לושבינתיים החליטה ועדת השמות הממשלתית שיש לקבל את השם "יהודה ושומרון".