הארבה שהגיע השבוע לדרום ישראל, אינו תופעה נדירה או פתאומית. אחת לכמה שנים (הפעם האחרונה בא הגיע ארבה לישראל היה בשנת 2004) מגיעים נחילי ארבה מאפריקה הפוגעים בסודאן, אח"כ במצרים ומגיעים בסופו של דבר, לישראל.
הארבה הוא כינוי כוללני למספר סוגי חגביםהמתאגדים ללהקות גדולות הנודדות בחיפוש אחר מזון. הארבה נחשב כמזיק במיוחד לחקלאות, ו"התפרסם" כאחד ממכות מצריםשהשמידה את יבולי מצרים. בספר יואלמוזכרת מתקפת ארבה על הארץ, המתוארת בצורה אפוקליפטית ממש.
אין פלא כי המלחמה בארבה קיבלה צביון ומראה של מלחמה באויב של ממש, עם מונחים ותיאורים מתאימים. בין מסמכי הארכיון ניתן למצוא מידע רב על המלחמה בארבה בתקופות שונות.
בתקופת המנדט הבריטי, מקבל הנציב העליון שדר מן השגריר הבריטי במצריםובו בקשה להיערך לקראת "הפלישה" המתקרבת של נחילי הארבה, ומזהיר כי אי התמודדות עם הארבה בצורה יעילה תגרום לרעב במדינות המזרח התיכון. (תיק ארכיון מ 16/18)
הארבה הצליח גם לנצח איבה ומצב מלחמה בין בני אדם – הנה מכתב מן המשלחת הירדנית לוועדת שביתת הנשקובו הסכמה להעברת מידע בנוגע לנחילי ארבה הפוגעים בירדן ובישראל. (תיק ארכיון גל 8158/2)
כאמור, איום הארבה תמיד זכה להתייחסות רצינית ביותר וכך גם הייתה ההיערכות נגדו. הנה עלון מידע כללישהופץ על ידי משרד החקלאות ובו הנחיות מדויקות איך להתמודד עם הארבה, למי להודיע, מה לא לעשות כשנוחת נחיל ארבה ועוד. לא רק משרד החקלאות מעורב בהתמודדות עם הארבה – הנה תזכיר של יעקב נש, מנהל מחלקת תכנון של משטרת ישראל על חלקה המיועד של משטרת ישראל בהתמודדות עם נחילי הארבה. בדו"ח על לחימה בארבהב 1953, מתאר ד"ר יעקב פלג – מנהל המחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות – סיוע שהעניק צה"ל : מטוס תובלה "דקוטה" שפיזר סובין מורעל להשמדת הארבה והוכן מראש לכך. (כל המסמכים מתיק ארכיון ג 3323/29)
בתיקי משרד החקלאות מצאנו גם מכתבי תודה על הלחימה בארבה. מכתב אחד משר החקלאות קדיש לוז (אח"כ יושב ראש הכנסת) "סכנה גדולה איימה על חקלאותנו, והיא נמנעה תודות לפעולתכם", הוא כותב לגדעון כהן, מנהל המחלקה להגנת הצומח ב 1959. קיבוץ ניר יצחק בנגב שלח מכתב תודהלמשרד החקלאות ולעובדי מחלקת הגנת הצומח "איתם עמדנו שכם אחד במלחמה נגד פלישת הארבה". (המסמכים מתיק ארכיון 4466/16).
נקווה שגם הגל הזה יעבור את ישראל מבלי לגרום נזק רב מידי.