הריגתו של ג'יהאד מוע'נייה [מורנייה] ב-15 בינואר 2015, שבע שנים לאחר הריגתו של אביו עימאד מוע'נייה (2008-1962), מזכירים את פרשות חייהם ומותם של שניים מאויבי ישראל: חסן סלאמה (1910?- 1948) ובנו עלי חסן סלאמה (1979-1940). עם זאת יש לציין שמדינת ישראל לא קיבלה על עצמה אחריות להריגתם של מורנייה האב והבן.
בעקבות האירוע האחרון אנו מפרסמים חומר של הבולשת הבריטית (C.I.D) על אודות חסן סלאמה מתיק פ-3056/38 בארכיון המדינה.
לפי החומר שהפיקה הבולשת הבריטית חסן סלאמה נולד בכפר קולה שבנפת לוד (לא הרחק מהעיר מודיעין של ימינו) ב-1912-1910. מאז 1937 הוא השתתף בפעולות טרור במסגרת המרד הערבי 1939-1936. בין השאר תקף רכבת בסמוך ללוד ב-14 באוקטובר 1937 ונפצע בעת הפעולה. עם דיכוי המרד נמלט מארץ-ישראל ובימי מלחמת העולם השנייה הגיע לגרמניה, כמו מנהיג המרד חאג'אמין אל-חוסייני. באוקטובר 1944 הצניחו הגרמנים באזור יריחו חוליית סוכנים ערבים וגרמנים. חלק מאנשי החוליה נתפסו למעט שניים: חסן סלאמה וסוכן גרמני טמפלרי בשם דייניגר. לדיווח על כך לחצו כאן. לסקירה על הפרשה לחצו כאן.
לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ב-22 בדצמבר 1947, בעקבות התפקיד הבכיר שתפס חסן סלאמה בפיקוד על לוחמים פלסטינים באזור לוד ביקש מפקד משטרה בריטי בלוד מהבולשת הבריטית בירושלים מידע מלא על חסן סלאמה והגדיר אותו כ"אחד משני עושי הצרות הגדולים ביותר". לעיון בבקשתו לחצו כאן. ב-30 בדצמבר נשלח אליו מידע מקיף על חסן סלמה. לעיון במסמך לחצו כאן.
ב-31 במאי 1948 עמד חסן סלאמה בראש כוח פלסטיני שתקף את לוחמי האצ"ל שהחזיקו בראש העין. הוא נפצע בקרב ומת לאחר יומיים.
בנו עלי חסן סלאמה התגייס לארגון הפתח ובשנות ה-70 עמד בראש ארגון "ספטמבר השחור"שביצע פיגועים רצחניים נגד ישראל ובראשם הפעולה נגד ספורטאי ישראל באולימפיאדת מינכן בספטמבר 1972. בינואר 1979 חוסל עלי חסן סלאמה בביירות.
בעקבות האירוע האחרון אנו מפרסמים חומר של הבולשת הבריטית (C.I.D) על אודות חסן סלאמה מתיק פ-3056/38 בארכיון המדינה.
לפי החומר שהפיקה הבולשת הבריטית חסן סלאמה נולד בכפר קולה שבנפת לוד (לא הרחק מהעיר מודיעין של ימינו) ב-1912-1910. מאז 1937 הוא השתתף בפעולות טרור במסגרת המרד הערבי 1939-1936. בין השאר תקף רכבת בסמוך ללוד ב-14 באוקטובר 1937 ונפצע בעת הפעולה. עם דיכוי המרד נמלט מארץ-ישראל ובימי מלחמת העולם השנייה הגיע לגרמניה, כמו מנהיג המרד חאג'אמין אל-חוסייני. באוקטובר 1944 הצניחו הגרמנים באזור יריחו חוליית סוכנים ערבים וגרמנים. חלק מאנשי החוליה נתפסו למעט שניים: חסן סלאמה וסוכן גרמני טמפלרי בשם דייניגר. לדיווח על כך לחצו כאן. לסקירה על הפרשה לחצו כאן.
לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ב-22 בדצמבר 1947, בעקבות התפקיד הבכיר שתפס חסן סלאמה בפיקוד על לוחמים פלסטינים באזור לוד ביקש מפקד משטרה בריטי בלוד מהבולשת הבריטית בירושלים מידע מלא על חסן סלאמה והגדיר אותו כ"אחד משני עושי הצרות הגדולים ביותר". לעיון בבקשתו לחצו כאן. ב-30 בדצמבר נשלח אליו מידע מקיף על חסן סלמה. לעיון במסמך לחצו כאן.
ב-31 במאי 1948 עמד חסן סלאמה בראש כוח פלסטיני שתקף את לוחמי האצ"ל שהחזיקו בראש העין. הוא נפצע בקרב ומת לאחר יומיים.
בנו עלי חסן סלאמה התגייס לארגון הפתח ובשנות ה-70 עמד בראש ארגון "ספטמבר השחור"שביצע פיגועים רצחניים נגד ישראל ובראשם הפעולה נגד ספורטאי ישראל באולימפיאדת מינכן בספטמבר 1972. בינואר 1979 חוסל עלי חסן סלאמה בביירות.